חוצים דיסציפלינות כדי לחשוף את סודות הטבע

המרכז הבין תחומי במדעי החיים ובהנדסה ע"ש לורי לוקיי עוסק בנקודות ההשקה בין מדעים והנדסה.

זכייתם של הפרופסורים אברם הרשקו ואהרן צ'חנובר בפרס נובל בכימיה בשנת 2004, היוותה הוכחה נוספת לכך שהמחקר של מדעני הטכניון הינו ברמה עולמית.

 

פרופסור מחקר אהרן צ'חנובר, מונה לראש מרכז חדש שיאפשר למדענים להמשיך ולהעצים את המוניטין של הטכניון במחקרים חדשניים.  

 

מרכז המחקר האינטרדיסציפלינרי החדש ע"ש לורי לוקיי במדעי החיים ובהנדסה, שהוקם הודות לתרומה נדיבה מהמייסד של Business Wire מר לורי לוקיי, יחקור את נקודות ההשקה בין מדעים להנדסה, כדי לחשוף את סודות הטבע וליצור שיטות ופתרונות חדשניים לטיפול במחלות ולהעשרת חיי האדם.

 

שיתוף הפעולה בין חוקרי מדעי החיים המבצעים מחקר בסיסי ומהנדסים מצטיינים בטכנולוגיה יממש הבטחה זו. הדבר ירחיב את יכולתם לנצל את כוח המיחשוב ההולך וגדל, התפתחויות דרמטיות בביולוגיה מולקולארית ואת הפוטנציאל של ננוטכנולוגיה כדי לפתח תרופות מצילות חיים ומכשור רפואי.  

 

הרעיון להקמת מרכז אינטרדיסציפלינרי למדעי החיים ולהנדסה הגיע מפרופסור מחקר צ'חנובר אבל לדבריו אין מדובר רק ביישומים. "הרעיון מאחורי המרכז עוסק במדע שיענה על שאלותינו הבסיסיות - כיצד פועלים החיים והעולם שלנו, זה הרעיון העומד מאחורי הקמתו", הוא אומר, ומצביע על כך שהטכניון הוא המקום האידיאלי ליישום הרעיון.

 

"יש לנו בטכניון בחיפה שילוב ייחודי שאין באף אוניברסיטה אחרת בישראל", הוא אומר. "יש לנו בית ספר לרפואה ובית חולים אוניברסיטאי, כמו גם תעשיית היי-טק לצד כל היחידות האקדמיות. זהו מצב ייחודי באמת, שאין כמותו אפילו ב- MIT או ל- Caltech".

 

אשכולות מחקר

המרכז החדש יתמקד בחמישה אשכולות מחקר:

• ביולוגיה מערכתית ומבנית, גנומיקה, פרוטאומיקה וביואינפורמטיקה;
• התחדשות רקמות וביולוגיה של תאי גזע;
• דימות;
• הנדסה ביו-תהליכית;
• המרכז לרשתות ביולוגיות.

חוקרים באשכול הראשון - ביולוגיה מערכתית ומבנית, גנומיקה, פרוטאומיקה וביואינפורמטיקה - אינם חוקרים רק גן או חלבון יחיד; הם מתבוננים בכל מאגר הגנים או החלבונים באמצעות מחשבים. בנוסף לפיתוח כלים חדשים טכנולוגיים וביואינפורמטיים, מחקר זה תורם רבות להבנה שלנו את הדפוסים של מחלות כגון סרטן.

 

מטרת האשכול של התחדשות רקמות וביולוגיה של תאי גזע היא לפתח תחליפים ביולוגיים תוך שימוש חומרים חיים וסינטטיים למטרה של התחדשות רקמות, החלפה ותיקון דוגמת רקמת השריר האנושית שד"ר שולמית לבנברג מגדלת במעבדה שלה. מחקר זה אמור להוביל לטיפולים חדשים לא פולשניים למחלות כגון מחלות ניוון עצבי, סכרת ומחלות לב.

 

אין דבר טוב יותר מלראות מה באמת קורה. זו הסיבה שאשכול המחקר בדימות מאחד מדענים העוסקים בטכניקות רבות החל מאולטרסאונד, טכנולוגיות אינפרא-אדומות וצילום ממושך לקריסטלוגרפיה של רנטגן, תהודה מגנטית גרעינית, מיקרוסקופית פוטונים ועוד על מנת להתמקד בהעצמת היכולת שלנו לראות ולפרש מולקולות מורכבות ותאים. יכולות על בדימות יובילו לפיתוח תרופות חדשניות וכלים להילחם במחלות כגון סרטן.

 

 אשכול המחקר בהנדסה ביו-תהליכית מאחד את המוחות הטובים ביותר בביולוגיה ובהנדסה כדי ליישם כלים הנדסיים מעולים על בעיות ביולוגיות מורכבות. החוקרים באשכול זה מתכננים חלבונים ליישומים חדשניים, טכנולוגיות ביולוגיות מבוססות ננו להובלת תרופות, וכלים כגון שבבי DNA לחיישנים ביולוגיים.

 

באשכול המרכז לרשתות ביולוגיות חוקרים במעבדה לחקר רשתות ביולוגיות, המשויכים לארבע פקולטות טכניוניות (רפואה, פיסיקה, הנדסת-חשמל והנדסה כימית), מפתחים מסגרת ניסיונית ועיונית לחקר מערכות ביולוגיות, תוך שימת דגש מרכזי על מנגנונים כלליים המאפשרים פונקציונאליות חסינה, אך ברת -הסתגלות, בסביבות מורכבות

מרכז ללא קירות

המרכז החדש יהיה בעיקרו "מרכז ללא קירות", המרכז יעסוק ויתמוך בפעילויות מחקר בכל רחבי הקמפוס. בנוסף, בניין חדש למדעי החיים ע"ש אמרסון ישכן חברי סגל חדשים שיקלטו בחסות המרכז.

"מבנים פיסיים הם חשובים, אך מציאת השילוב הנכון של אנשים שיעבדו בהם גם היא חלק מהותי בתכנית", מדגיש פרופ' מחקר צ'חנובר ומוסיף "תמיד האמנתי בעיקרון של כוח אדם איכותי".

 

לורי לוקיי: שותף לדרך

כמייסד והבעלים של שירות החדשות Business Wire, לורי לוקיי, מודע ביותר לחשיבות של מידע. גם הטכניון עוסק במידע - חשיפת עובדות ורכישת ידע חדש לטיפול במחלות ולשיפור חיים. בעקבות ביקורו בטכניון ביוני 2006 עם משלחת ה- ATS, החליט מר לוקיי לתרום לטכניון כדי לייסד את המרכז בראשותו של פרופ' צ'חנובר. 

 

"הטכניון היה על הכוונת שלי כבר מזה 25 שנה בערך. תמיד רציתי להכיר את הטכניון טוב יותר", אמר מר לוקיי, אך לא היה זה עד שביקר בטכניון, כאשר קיבל את החלטתו לתרום לטכניון. "כיוון שנכשלתי  בכל המקצועות המדעיים נדהמתי לראות את עוצמת החשיבה ומתקנים כה רבים המוקדשים למדע טהור", הוא אמר. "העומק וההיקף של המחקר המדעי שמבצעים שם הוא מדהים".

 

מר לוקיי הצטרף למשלחת ה- ATS עם בת זוגו, ג'ואן הארינגטון, ושניהם התרשמו עמוקות ממה שראו. "בטכניון, יש למדינת ישראל נכס בעל ערך כמו MIT ו- Caltech יחדיו" אמר מר לוקיי. "הטכניון עשה כל כך הרבה למען העולם. אני שמח לתרום במקומות שעושים שינוי !"